חיכיתי וציפיתי להיות אמא.

דמיינתי את עצמי אמא כייפית כזאת, קלילה וזורמת, שפשוט יודעת. 

גדלתי על משפטים כמו: ״אין כמו אינטיאוציה של אמא״.

״אמא תמיד יודעת מה נכון״.

כשהילדים נולדו ולמרות המאמצים שלי, הייתי מסיימת את הערבים שלי כשאני עייפה, כועסת ובעיקר חסרת אונים, מחפשת בקדחתנות אחר פתרונות בפייסבוק לדילמות הוריות.

​באחד מערבי השיטוט שלי, נתקלתי בציטוט של אלפרד אדלר:

״הכל יכול להיות גם אחרת״.​

הסתקרנתי. הקלקתי.

​

לראשונה מאז שהפכתי לאמא יכולתי לומר: תודה אינטואציה :)

 כי זו הייתה הנקודה שבה הלכתי ללמוד הדרכת הורים.

 

גיליתי תיאוריה שמבוססת על עקרונות פשוטים וקלים ליישום,

שפשוט שינתה לי את החיים והצילה לי את ההורות,

אם זה כש:​

​

• מיקה סירבה ללכת לחוג שחיכתה בשבילו שנה שלמה כי ״משהו לא הרגיש לה נכון״ וידעתי איך מצד אחד אני הולכת להגיב עכשיו בצורה שמחזקת את החיבור שלה לתחושות ולרצונות שלה כשמשהו לא מרגיש לה נכון, ומצד שני, מוצאת יחד איתה מה יעזור לה להרגיש נוח וטוב בחוג.

או

 

• כשהתקשרו מהגן כל יום לאורך תקופה ואמרו שליאו מרביץ לגננות. ושוב ידעתי שצעקות ועונשים לא יעזרו כאן, ש״ילד רע הוא ילד שרע לו״, ושדרך ההתמודדות נעוצה דווקא בלתת לו להרגיש שהוא שייך וטוב.  

​

 הדרכת הורים הציבה אותי במקום בטוח ביחס להורות שלי ובמקום בוטח ומאמין בילדים שלי. כך מרגישות גם עשרות משפחות שהדרכתי.

(ראו למטה ב״הורים מספרים״)

​

מאז, עזבתי עבודה מצליחה ומכניסה כעו״ד, כדי לעזור להורים לעשות את תפקיד חייהם,לקבל ביטחון בהורות כדי לגדל ילדים עם ביטחון עצמי. ​